פרשת משפטים על פי חכמת הקבלה 

בפרשת משפטים כתוב (שמות כא א )"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם". ובמדרש 'משל לחולה שנכנס הרופא אצלו לבקרו, אמר לבני ביתו: האכילוהו כל מה שהוא מבקש. נכנס אצל אחר, אמר להם: הזהרו בו שלא יאכל דבר פלוני. אמרו לו: לראשון אמרת שיאכל מה שירצה, ולשני אמרת שלא יאכל דבר פלוני? אמר להם: הראשון אינו לחיים, לפיכך אמרתי שיאכל כל מה שירצה, אבל זה שהוא לחיים, אמרתי הזהרו בו. כך לעובדי כוכבים שנפרשים ואינם עוסקים בתורה, ואינן עושין אותה כמש"כ ביחזקאל כ' כ"ה "גם אני נתתי חוקים ומשפטים לא טובים", אבל המצות כתיב בהן (ויקרא יח ה) "אשר יעשה אתם האדם וחי בהם". עכ"ל. והקשה כ"ק אדמו"ר הברכת שלום זצללה"ה דהרי הפסוק ביחזקאל איירי לגבי ישראל, ובמדרש מביאו בהקשר לאומות העולם!? ועוד, דאין המשל דומה לנמשל, דלפי המשל אין לגויים כלל חוקים ומשפטים כיון דאלו לא לחיים, ומהפסוק שמביא משמע שישנם חוקים אבל לא טובים!?

ומבאר הענין: דמדברים כאן באדם עצמו שיש בו ב' בחינות: בחינת הישראל ובחינת הגוי. בחי' הגוי היינו שאין לו אמונה ומקיים התו"מ באופן המעשה בלבד, ואינו חושב על כוונה ואהבת ה', ובחינת ישראל היא - כשרוצה שכל מעשיו יביאוהו לאהבת ה' ולהתבטל לפניו ללא תנאי. ולכן על בחינת הגוי אמר "גם אני נתתי חוקים לא טובים", דבזמן שהולך בדרך אנשים מלומדה ללא הרגשה במעשיו, ע"ז לא נאמר 'מתוך שלא לשמה בא לשמה", ועיין בהקדמה לתלמוד עשר הספירות אות י"ב-ט"ו. ולזה אמר לו הרופא במשל המדרש, שלאדם כזה אין הגבלות במעשי התורה ומצוות. משא"כ היודע שבדרך התו"מ עדיין שני דרכים לפניו, דרך אחת שלא לשמה, דרך ב' - לשמה. ומחפש מה יביאהו לתועלת ה', וזה נקרא שעושה בירורים, אזי יש לו הגבלות, היות שלפניו שני הברירות - או ללכת לתועלת עצמו שזה פסול, או לרצון ה'. וזוהי כוונת המדרש, לומר שאלו אשר הולכים לחיים יש להם הגבלות ובירורים במעשי התו"מ. אבל אלה שלא לחיים אין להם הגבלות, ומה שעושים נדמה להם שהם כבר בשלימות.